כתם עדשתי

עשו שימוש בזני צמחים וזרעים אשר ניחנו בעמידות למחלה.

ככלל ובדומה לאוסף גדול של מחלות המתפתחות תחת תנאי לחות גבוהה, ניתן לנקוט בפעולות שונות במהלך הגידול על מנת להפחית את סיכוי המדבק הראשוניים, למנוע התפרצות או לצמצם התפשטות:

יש להקפיד על מרווחי השתילה המומלצים: הימנעו משתילה צפופה מדי על מנת לאפשר חדירה מיטבית של אור לסביבת הגידול, דבר אשר יזרז ייבוש מהיר של העלווה, הפירות והקרקע בימי מזג אוויר סגרירי ולח.

סניטציה: להוצאה וניקוי של פסולת צמחית מסביבת הגידול הקרובה במהלך העונה ישנו משקל רב. ציוד חקלאי אשר בא במגע עם חלקי צמחים נגועים יש לחטא. הימנעו מלבוא במגע עם הצמחים כל עוד אלו עדיין רטובים, הגבילו ככל הניתן את הכניסה והמעבר של ציוד והדריכו את העובדים שבחלקה לא עוברים כל עוד העלים רטובים.

שיפור זרימת האוויר: במבנים סגורים ניתן לפתוח וילונות ופתחי אוורור ובכך לקצר את משך הזמן בו העלווה רטובה.

ניקוז קרקע מיטבי: נוכחותם של מקווי מים עומדים כדוגמת שלוליות בין אם מגשם ובין אם התהוו עקב דליפות במערכת ההשקייה, הינם גורמי סיכון להתפרצות המחלה.

טכניקות אחרות להורדת לחות כוללות כיסוי הקרקע עם יריעות פוליאתילן כדי להפחית התאדות.

עיבוד אדמה: ניקוי החלקה משאריות הצמחים בתום עונת הגידול הנוכחית, ולאחר מכן פעולות לעיבוד קרקע כגון תיחוח, יסייעו רבות להורדת הסיכוי להתפרצות נגיעות בעונת הגידול הבאה.

חלק מהתכשירים אשר נמצאים בשימוש בין-לאומי באזור מסוים או בחלקים מן העולם יכילו את החומרים הפעילים הבאים:

אזוקסיסטרובין, פיירקלוסטריבין, פיקוקסיסטרובין, פרופיקונזול, טטרהקונזול