אפרסק, שזיף, נקטרינה ושקד
מחלת סלסול העלים נגרמת על ידי הפטרייה Taphrina deformans והיא מחלה פטרייתית שכיחה המדביקה כמה מיני צמחים אך אפרסקים הם היבול הרגיש ביותר.
ניתן למצוא את הפתוגן על ענפי המארח, ניצניו וגזעו. פתוגן זה יכול לשרוד בתנאי מזג אוויר קשים, לעמוד בטמפרטורות הגבוהות של הקיץ וביובש הממושך.
בתום תקופת תרדמה פעילות הפטרייה מתחדשת עקב אירועי הרטבה משמעותיים. כאשר מזג האוויר משתנה וניצני הפרחים מתנפחים, מים הניתזים מהשקיה או גשם גורמים לנבגי פטריות להגיע אל הניצנים. שם מתרחש הזיהום, וזאת בטרם התפתחות רקמה ירוקה.
לאחר שהפתוגן נכנס למארח, הוא מגרה תאים, מה שמוביל לצמיחה חריגה. תסמינים חזותיים מופיעים לראשונה כאזורים אדמדמים בעלים שזה עתה צצו. עם הזמן, נפיחות ועיוות עלים גורמים לנבגי פטריות לפרוץ החוצה, להשתחרר לאוויר ולהדביק רקמות חדשות.
ככל שהמחלה מתקדמת, עלים עלולים ליפול ולהחליף אותם בסט חדש של עלים בריאים יותר אם קיימת תקופת לחות נמוכה במהלך התפתחותם. אובדן העלים בתקופת האביב מביא לירידה בייצור הפירות ועלול לחשוף ענפים לכוויות שמש.
דרכי ההתמודדות עם מחלת סלסול העלים מרוכזות סביב ריסוסי מניעה. באופן כללי, מקובל לבצע שני ריסוסים המתוזמנים בהתאם למצב הפנולוגי של הגידול. מקובל כי יישום ראשון יבוצע לפני שלב תפיחת פקעים והטיפול השני בסמיכות לתפיחת הפקעים.
חלק מהתכשירים אשר נמצאים בשימוש בין-לאומי באזור מסוים או בחלקים מן העולם יכילו את החומרים הפעילים הבאים:
דיתיאנון, קפטן, תכשירי נחושת, ו מרק בורדו
*Names marked in red are considered to be highly poisonous to beneficial insects.
*Names marked in green are considered to be organic and IPM (integrated pest management) compatible.